הפרעת קשב, השמנת-יתר והפרעות אכילה

לא מזמן נתקלתי בראיון עם דר' קרולין דוּקארם, רופאה שייסדה ומנהלת מרכז לטיפול בהפרעות אכילה והתמחתה בקשר בין הפרעות אכילה לבין הפרעות קשב. מאמר זה כולל תרגום חופשי של הראיון וכן מידע נוסף ממקורות אחרים.

הפרעת התקפי זלילה Binge Eating Disorder - BED היא הפרעת אכילה שהוגדרה לראשונה ב-2013 בספר האבחנות הפסיכיאטריות החדש DSM 5. ההפרעה מתבטאת בהתקפי זלילה בלתי נשלטים של כמויות מזון גדולות בטווחי זמן קצרים (כשעתיים), שמתרחשים בתדירות של לפחות פעמיים בשבוע למשך יותר משישה חודשים. הפרעת התקפי זלילה היא הפרעת האכילה הנפוצה ביותר בעולם המערבי ומהווה גורם סיכון להשמנת-יתר Obesity ולהתפתחות דיכאון, סוכרת, לחץ דם גבוה, מחלות לב ועוד.

שאלה: מדוע אנשים עם הפרעת קשב נוטים להשמנת-יתר?

תשובה: גם הפרעת קשב וגם השמנת-יתר גורמות לאנשים להתנתק ממה שגופם אומר להם. אנשים עם הפרעת קשב ''קופצים'' לפעמים על ארוחה מבלי להרגיש (בעיקר אם הם עסוקים במשהו מלהיב), ואז הם מרגישים מוּרעבים ועלולים ''לטרוף'' ולזלול מעבר לתחושת מלֵאות נורמלית. מקרה כזה הורס זמנית את הקשר בין הקיבה לבין המוח, אך ככול שזה קורה לעיתים יותר קרובות, כך הם מתקשים יותר להבין את התחושות הפנימיות של רעב ושובע, ונוטים לזהות רגשות כמו דאגה, לחץ ושעמום כאילו הם סימני רעב. הקפדה על אכילה בזמנים קבועים יכולה לעזור, אבל לאנשים עם הפרעת קשב יש קושי גדול לתכנן לוח זמנים ובעיקר לעמוד בלוח זמנים.

שאלה: מהן הסיבות שאצל אנשים עם הפרעת קשב אכילה אימפולסיבית הופכת להפרעת אכילה?

תשובה: המאפיינים העיקריים של הפרעת קשב תורמים להתפתחות של הפרעת אכילה. אנשים עם הפרעת קשב הם אימפולסיביים (מה שעלול לגרום להתקפי זלילה), הם מוסחים בקלות (ולכן מחשבות על אוכל ועל דימוי הגוף מסיחים, לעיתים קרובות, את דעתם) והם בעלי מיומנויות קשב וארגון לקויות (מה שגורם לקושי בעמידה בתוכנית ארוחות מסודרת).
אימפולסיביות עלולה לגרום לא רק להתקפי זלילה, אלא גם לבחירה במזונות לא בריאים, שימוש במזון כתגמול, אכילה בלתי נשלטת וריפוי עצמי (של ההפרעת הקשב) באמצעות מזון (בעיקר פחמימות). מוסחות יכולה לגרום להתקפי זלילה עקב הקושי להיצמד לתוכנית אכילה מסודרת, קושי בהערכת גודלן של מנות אוכל, מרוץ מחשבות בלתי פוסק בנושאי אוכל ומשקל ורדיפה אחרי גירויים באמצעות אוכל. בנוסף, קשיי קשב וריכוז עלולים להקטין את המודעות לתחושות רעב ושובע וכך לגרום לאכילה בלתי מתוכננת.

שאלה: למה הכוונה ''ריפוי עצמי'' של תסמיני הפרעת קשב באמצעות מזון?

תשובה: סוכר ופחמימות פשוטות (שמתפרקות במהירות ומעלות במהירות את רמת הסוכר בדם) מגדילות באופן זמני את כמות המוליך העצבי סרוטונין ויוצרות הרגשה זמנית של רגיעה והפחתת חרדה. ואולם, תחושות אלה מתפוגגות במהרה יחד עם הירידה של רמת הסוכר בדם אשר גורמת לחוסר שקט ורגזנות. כמון כן, צריכת סוכר מגדילה את התאווה לסוכר, וכך נוצר דפוס מחזורי של התקפי זלילה. 

שאלה: כיצד יכולים אנשים עם הפרעת קשב לפתח הרגלי אכילה בריאים?

תשובה: תכנון מראש של ארוחות אינו בא בטבעיות לאף אחד, ובמיוחד לא לאנשים עם הפרעת קשב או עם הפרעות אכילה. אבל ללא תכנון מראש הסיכון להתקפי זלילה גדֵל. כדי לשבור את המעגל הרעבה/זלילה ולרכוש הרגלי אכילה חדשים, יש להקדיש תקופה מסוימת לאכילה מכאנית (אכילה לפי שעון ולא לפי התחושה בבטן), ותוך כדי כך להתחבר מחדש לתחושות הפנימיות של רעב ושובע.
למה הדבר דומה? להאכלת תינוק בשעות קבועות – עם הזמן התינוק מתרגל למחזורי אכילה קבועים, רמת הביטחון שלו (שאכן יאכילו אותו לשובע) עולה וכך הוא מתרגל להמתין לארוחה הבאה ולומד להכיר מהי תחושת רעב.  

מזונות נכונים שנמצאים במקומות הנכונים ובזמנים הנכונים, מפחיתים אכילה אימפולסיבית. אכילה לפי תוכנית מובנית היא חיונית לאנשים עם הפרעת קשב ומספקת להם מסגרת להרגשת ביטחון במהלך הארוחות. תכנון והבנייה של ארוחות מצמצמים את משך הזמן שחושבים על אוכל. חשוב להיות מציאותי ולוודא שתוכנית הארוחות אכן סבירה וניתן לקיימה במסגרת השגרה היומית.

הנה כמה הצעות שיעזרו לכם לפתח הרגלים מועילים:

  • אכלו כל 3 או 4 שעות, כך תייצבו את רמת הסוכר בדם ותמנעו היפוגליקמיה (ירידה מסוכנת של רמת הסוכר בדם). היפוגליקמיה היא טריגר נפוץ להתקפי זלילה משום שרמת סוכר נמוכה בדם גורמת להגברת התאווה לפחמימות. כמו כן, אכילת ארוחות קטנות ותדירות לאורך היום ממריצה את חילוף החומרים ואת מערכת העיכול.
  • קבעו שעות מוגדרות לאכילה. תכנון מראש של זמנים שמיועדים לאכילה, למשל כל 3 שעות, יכול לצמצם את האפשרות שיתפתח רעב חמוּר וכך להפחית את הסיכון להתקפי זלילה.
  • קבעו כמויות מוגדרות לאכילה. הגדרה מראש כמה לאכול ומתי לאכול יכולה למנוע דפוס של הימנעות מאכילה במהלך היום ואגירת אוכל לשעות ערב מאוחרות, דפוס שמעודד התקפי זלילה. מנות מזון שגודלן נקבע מראש, ישמשו כמדד לצריכת המזון עד שתחושות רעב ושובע ישתקמו.
  • שפרו את איכות המזון שאתם צורכים. איזון נכון של כמויות חלבונים, פחמימות ושומנים בכל ארוחה, ישפיע באופן משמעותי על התיאבון, על התאווה לאוכל, על התקפי זלילה, מצבי רוח וריכוז. כמו כן, צריכת חלבונים בעלי ערך תזונתי גבוה, פחמימות מורכבות (שמעלות את רמת הסוכר בדם באופן הדרגתי) ושומנים איכותיים ישפרו עוד יותר את התיאבון ויכולת הריכוז.

לאחרונה (יולי 2013) פורסמו תוצאות מחקר שנערך בספרד, בו השתתפו 191 אנשים עם הפרעות אכילה. במחקר נמצא כי אימפולסיביות, כתסמין של הפרעת קשב, הינה גורם סיכון להתפתחות של הפרעת התקפי זלילה וככול שרמת האימפולסיביות הייתה יותר גדולה, כך גדל הסיכון וגדלה חומרת הפרעת האכילה.

כלומר, לאדם עם הפרעת התקפי זלילה וגם הפרעת קשב, יש צֶפִי פחות טוב להירפא מהפרעת האכילה. כפועל יוצא מכך, טיפול בהפרעת קשב יכול לצמצם את הסיכון להתפתחות הפרעת התקפי זלילה.

 

טיפול תרופתי

מאחר שהתקפי זלילה גורמים לעלייה בכמות הסרוטונין במוח ועקב כך להקלה זמנית של תסמיני לחץ וחרדות, מקובל להשתמש בתרופות נוגדות דיכאון מסוג SSRI (שגם הן מעלות את כמות הסרוטונין ) כטיפול תרופתי בהתקפי זלילה.

בסִפרה (Pieces of a Puzzle, 2006) כותבת דר' דורקאם כי אצל אנשים עם הפרעת קשב הטיפול בהפרעות אכילה בנוגדי דיכאון, כמו פרוזאק, מניב רק הטבה חלקית. לעומת זאת, טיפול בתרופות ממריצות (כמו אדראל וריטלין לסוגיהם), משפר גם את תסמיני הפרעת הקשב וגם את תסמיני הפרעת האכילה. במקרים רבים נמצא כי במקביל לשיפור בקשב ובמצב הרוח, נִצפו גם:

  • הפחתה בזלילות אימפולסיביות
  • צמצום במחשבות כפייתיות על אוכל
  • שיפור היכולת להיצמד לתוכנית ארוחות מסודרת.

מקורות :

  1. Eating Disorders - NIH, National Institute of Mental Health
  2. ADHD, Obesity and Eating Disorders / Carolyn Dukarm, M.D. - Edge Foundation
  3. Adult Eating Disorder + ADHD = Clinical Challenges - PsychCentral, July 2013
  4. Eating Disorders, ADHD (ADD) and Stimulant  Medication - Chesapeake ADHD Center of Maryland 

זלילה בלתי נשלטת...

לך או לילדך יש הפרעת קשב או לקות למידה? אימון אישי יכול לעזור!

לקביעת פגישת היכרות, ללא תשלום וללא התחייבות,
התקשרו אליי עכשיו 050-8526433 או
שלחו לי מייל ariellacohen@gmail.com