ADHD כהפרעה ביצועית


אנשים עם ADHD חשים ותופסים את המציאות בדיוק כמו אלו שאין להם הפרעת קשב. יש להם אותו הידע ואותם הכישורים, אלא שאנשים עם הפרעת קשב מתקשים להשתמש בידע ובכישורים האלו בגלל הפרעה נוירולוגית שפוגעת בתפקוד שלהם.

ההבדל העיקרי בין אנשים עם ADHD לבין אנשים ללא ADHD, הוא בתגובה למציאות.

  • אנשים עם ADHD מתקשים להתעלם מהפרעות ומהסחות דעת - המוסחות אינה בצד התפיסתי אלא בתגובה המנטלית. אדם עם ADHD ישים לב לכל גורם מסיח, בעוד שאנשים אחרים ידכאו תשומת לב כזאת, כי הגורם המסיח אינו רלבנטי למשימה שבה הם עוסקים באותו הרגע.

    לאחר ששם לב לגורם המסיח, אדם עם ADHD יגיב להסחה בצורה אימפולסיבית, למשל: יקום ממקומו, ידבר על הגורם המסיח ... מאחר שהוא מתקשה לדכא גם את התגובה המוטורית.
  • לאחר שהסתיימה ההסחה, אנשים עם ADHD מתקשים לחזור לביצוע המשימה – זאת בעיקר בשל יכולת פגומה להחזיק בזיכרון העבודה מידע על המשימה (מה עושים, איך עושים) שיכוון את ההתנהגותם לקראת המטרה המתוכננת.

    זיכרון העבודה הינו היכולת לקלוט, לעבד ולאחסן מידע בטווח זמן קצר ביותר (דקות בודדות). הפגם בזיכרון עבודה אינו קשור למערכת הקשב, אך הוא קשור לחוסר בדופאמין.
  • אנשים עם ADHD מתקשים להתמיד בהתנהגות לאורך זמן, עד לסיום המשימה או עד להשגת המטרה. בנוסף לשתי הסיבות הקודמות, מוסחות וזיכרון עבודה פגום, הם גם מתקשים לגייס כוחות ומוטיבציה שיניעו אותם להתמיד בהתנהגות.

עקב כל אלה, התוצאות שאנשים עם ADHD מגיעים אליהן, הן לרוב - לא שלמות, לא מעמיקות, לא מסודרות, לא מסתיימות בזמן ...

אנו רואים, איפוא, כי הבעייה אצל אנשים עם ADHD אינה בקֶלט מן החושים, אלא בפֶּלט - התנהגותם והתוצאות שאליהן הם מגיעים.
ניתן לפיכך, להתייחס להפרעת קשב כאל הפרעה ביצועית Performance Disorder.

מקורות:

Russell Barkley / Management of ADHD, 2008

איפה הייתי קודם...?