קשיים בלימודים - מה עושים?

ילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז הם בעלי אינטליגנציה תקינה ומעלה ולמרות זאת הם מתקשים לעיתים קרובות בלימודים. הפרעת הקשב, מעצם טיבה, מנוגדת כמעט לכל מה שנדרש כדי להצליח בבית הספר:

• התעלמות מגורמים מסיחים - הן גורמים חיצוניים (חזותיים, קוליים) והן גורמים פנימיים (אי שקט, מחשבות רצות)

• ריכוז והתמקדות בנושא אחד לאורך זמן – הקשבה להסבר של המורה, הכנת שיעורי בית, התרכזות בזמן מבחן

• העברת תשומת הלב מנושא לנושא בצורה חלקה - מעבר בין שיעורים, מעבר מנושא לנושא באותו שיעור

• ניהול נכון ויעיל של הזמן – הגעה בזמן לשיעור, הקצאת פרקי זמן מתאימים לכתיבת תשובות במבחן

• סדר וארגון – הבאת ציוד לימודי בהתאם למערכת השעות, שמירה על שולחן מסודר

ילדים ומתבגרים עם הפרעת קשב וריכוז, ובעיקר אלו שאינם מטופלים כראוי, מִתקשים בדיוק בתפקודים האלו – הם מוסחים מכל גירוי קטן, מתקשים להתרכז לאורך זמן, מתקשים במעברים ממצב למצב, מתקשים להעריך כמה זמן תימשך משימה, בילקוט שלהם שורר תוהו ובוהו וכך הלאה. אם נוסיף על כך גם לקות למידה כלשהי (כ-50-60% מן הילדים עם הפרעת קשב הם גם לקויי למידה) - הינה קיבלנו ילדים שלאט לאט מרימים ידיים, מפסיקים לעשות שיעורי בית, לא מכינים עבודות הגשה ואף לא ניגשים למבחנים. רבים מהם פותחים פערים משמעותיים ביחס לכיתה ועם הזמן הם מתנתקים מן הפעילות הלימודית והחברתית בבית-הספר.
בעקבות זאת, הם מפתחים תפיסת מסוגלות עצמית נמוכה (''אף פעם לא הצלחתי ואף פעם לא אצליח''), מתייאשים מהר (''מה הטעם לנסות, אני בטוח אכשל'') ולמרבה הצער, פעמים רבות הם אף נושרים מבית הספר. במחקרים שנערכו בארה''ב נמצא כי 1/3 מבני הנוער עם הפרעת קשב שלא טופלו בילדותם, נושרים בתיכון ואינם מסיימים 12 שנות לימוד - ואז הם בסיכון להתחבר לחבורת רחוב (כתחליף לקבוצת הגיל הטבעית בבית הספר) ולהיגרר לפעילות עבריינית.

הקשיים הלימודיים ממשיכים, ואף מחמירים, במוסדות להשכלה גבוהה. למרות ששכיחות המבוגרים עם הפרעת קשב היא כ-7% מתוך האוכלוסייה הכללית, הרי שרק 3.5% מן הסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות הם בעלי הפרעת קשב. המשמעות היא שחצי מאלו שיש להם פוטנציאל אינם מתחילים כלל ללמוד. ומתוך אלו שכן מתחילים בלימודים, כ-50% מתוכם נושרים כעבור שנת לימודים אחת או שתיים, ואינם מקבלים את התואר האקדמי.

נתונים לא מעודדים אלו מצביעים על החשיבות העליונה של אבחון מוקדם ככול האפשר ומתן טיפול מתאים כבר בגיל צעיר. אין הכוונה רק לטיפול תרופתי - ריטלין אינו כדור פלא שפותר את כל הקשיים, אם כי הוא פותח את השער לכל יתר הטיפולים. הטיפול המיטבי בילד צעיר עם הפרעת קשב מתחיל דווקא בהורים וזאת משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא ששינוי נקודת המבט של ההורים מן השלילי אל החיובי, משנה את כל האווירה והשיח המשפחתי בבית, מה שמחזק מאד את הביטחון העצמי של הילד. הסיבה השנייה היא הצורך להדריך את ההורים לשמש כסנגורים של הילד מול בית הספר. הדרך האפקטיבית ביותר להשיג שתי מטרות אלה היא על ידי אימון ההורים, באופן פרטני או באופן קבוצתי.

ועכשיו לטיפים: איך יכולים ההורים לעזור לילדם שמתקשה בלימודים? כפי שכבר כתבתי במאמרים קודמים, הדרך היעילה ביותר היא להתאים את הסביבה לילד ולא את הילד לסביבה.

למידה בכיתה
הקשיים העיקריים בכיתה הם: קושי להתרכז לאורך זמן, קושי בהעתקה מהלוח (עקב כתיבה איטית וקשיים בזיכרון עבודה), קושי בתפיסת רצף הידע הנלמד משיעור לשיעור, קושי במעבר ממקצוע למקצוע או מהפסקה לשיעור ולהיפך. כתוצאה מקשיים אלו הילד לא מקשיב בכיתה, לא רושם, לא מעתיק מהלוח, אינו מגיע בזמן לשיעורים ולעיתים גם נעדר משיעורים.
ההתמודדות היעילה עם קשיים אלו היא שימוש בטכנולוגיות תומכות למידה, כמו: הקלטת הרצאות, צילום הלוח, שימוש בעט חכם (כותב ומקליט) והיעיל מכולם - שימוש במחשב נייד. לשימוש במחשב יש יתרונות רבים וביניהם: כתב קריא ומאורגן נכון, תיקון שגיאות כתיב, מניעת הצורך במחיקות והחשוב ביותר - כל החומר הלימודי מאורגן ומסודר בספריות ובתת-ספריות, מה ששם את הקץ לבלאגן. מומלץ מאד להורים לעודד את הילד ללמוד הקלדה עיוורת.
כמובן שהשימוש בטכנולוגיות מצריך תיאום מוקדם עם המורה.

שיעורי בית והתכוננות למבחנים
הקשיים העיקריים בבית הם: קושי להתרכז במשימה אחת לאורך זמן, הסחות דעת בשל שפע הגירויים שנמצאים בבית (צעצועים, טלוויזיה, משחקי מחשב), איטיות בכתיבת השיעורים, תפיסת שיעורי הבית (או החומר למבחן) כמשימה ענקית ובלתי אפשרית שגורמת לילד מוצפות רגשית גדולה עד כדי התפרצות כעס וסירוב להכין שיעורים.
ההתמודדות היעילה עם קשיים אלו כוללת קודם כול, מעורבות פעילה של ההורים ולא רק לצורך עזרה בשיעורים - לפעמים עצם נוכחות ההורה מועילה לריכוז. ההורים צריכים לסייע לילד בארגון העבודה - חלוקת המשימה הגדולה למשימות קטנות או קביעת פרקי זמן ללימוד וביניהם הפוגות לרענון והנאה. חשוב מאד לסכם מראש עם המורה על הקלדת שיעורי הבית במחשב וכן על צמצום שיעורי הבית – אין צורך לפתור 10 תרגילים דומים, מספיק לפתור רק שלושה.
מומלץ לעודד את הילד להתכונן למבחן תוך עירוב חושים נוספים, למשל: לשיר את החומר על פי מנגינה מוכרת, לגעת בנקודה כלשהי בגוף (למשל תנוך האוזן או הסנטר), למולל כדור מעיכה, להריח פד צמר גפן טבול בבושם.
כמון כן, מומלץ לנסות להתכונן למבחן יחד עם עוד 2-3 חברים, בעיקר בגילאי תיכון.

מבחנים
הבעייה הקשה ביותר היא תחושה של blackout בתחילת המבחן. למרות שהילד התכונן כראוי ויודע היטב את החומר, עם תחילת המבחן הוא מרגיש שראשו ריק לחלוטין. השיטה להתמודד עם blackout כוללת כמה אפשרויות:

1. בערב שלפני המבחן על ההורה לקיים שיחה רגועה עם הילד ולספר לו כי עלול לקרות לו מצב של blackout. אם זה אכן יקרה לילד, עצם הידיעה מראש תמתן את הבהלה.

2. באותה שיחה, על ההורה להדריך את הילד מה עליו לעשות במצב של blackout - לנשום עמוק, לעצום את העיניים ולראות את עצמו לומד ומתכונן למבחן. אין להסתפק בהדרכה מילולית, אלא ממש לתרגל את הילד לדמיין.

3. יש ללמד את הילד כיצד להזכיר לעצמו את מה שלמד, על ידי שימוש בחוש הנוסף שהשתמש בו במהלך הלמידה - לזמזם בשקט את המנגינה, לגעת באותה נקודה בגוף, למעוך את הכדור, להריח את הפד המבושם וכו'.

הבעייה השנייה במבחנים היא טעויות של חוסר תשומת לב - הילד מתבלבל בין מינוס לפלוס, אינו עונה על השאלה במלואה או שוכח לענות על כל הסעיפים. לשם כך, יש ללמד את הילד להשתמש בצורה יעילה במדגֵש (מרקר) על מנת לסמן את הדברים החשובים.

ולבסוף, יש ללמד את הילד ללסנגר על עצמו ולעמוד על כך שיקבל את ההתאמות שהוא זכאי להן.

 

מקורות:
ד''ר זיוה שגיא - הרצאות שונות.
ליקויי למידה, נשירה ועבריינות: סקירת מחקר - תקציר מאת ד''ר עמלה עינת באתר משרד החינוך.
יישומים טכנולוגיים לעקיפת קשיים בהבעה בכתב - הרצאה של ד''ר בטי שרייבר.
UCDavis MIND Institute - ADHD Research Program Newsletter, Nov.2012

.