ADHD והתמודדות עם מצבים בלתי צפויים

מצבים בלתי צפויים גורמים לתחושות פחד ולחץ. זה נכון אצל כל אחד, אבל אצל אנשים עם הפרעת קשב המצב הבלתי צפוי הוא בגדר קטסטרופה, ממש איום קיומי. לכן כשקורה משהו בלתי צפוי, אדם עם הפרעת קשב יתפרץ בזעם כאילו הוא עומד בפני סכנה נוראה: צעקות, בכי, קללות, האשמות, טריקת דלתות, לפעמים זריקת חפצים ואפילו תגובות אלימות.   

הסיבה העיקרית לתגובות הקיצוניות האלו היא שאנשים עם הפרעת קשב מתקשים לצפות את העתיד –   בגלל הקושי לזכור אירועים דומים שקרו, קשה להם ''לזכור'' מה עשוי לקרות בעתיד. לכן, כשקורה משהו בלתי צפוי, אפילו משהו קטן, בשבילם זה משהו חדש לגמרי שמעולם לא התנסו בו, ולכן הוא מפחיד וגורם להם להיכנס ללחץ.   

נכון, גם אדם ללא הפרעת קשב עשוי לכעוס ולהתרגז, אבל לרוב התגובה תהיה יותר מתונה והוא יירגע כעבור זמן קצר יחסית, בעיקר כשמסבירים לו כיצד קרה שהציפייה שלו לא התממשה ומהן האפשרויות החלופיות.
אדם עם הפרעת קשב, לעומת זאת, יתקשה להירגע, לא יהיה מוכן לשמוע הסברים וירגיש כאילו השמיים נפלו עליו. תחושות הכעס עלולות להימשך שעות ואף ימים.  

אנשים עם הפרעת קשב מגיבים כך בכל גיל ובכל סביבה: כלפי ההורים, המורים, החברים, הבוס, עמיתים לעבודה, בן/בת הזוג. עם השנים הביטוי החיצוני עשוי להתמתן, אבל זאת רק מסיכה שמסתירה את הרגשות הפנימיים הסוערים.

התפרצויות זעם נחשבות להתנהגות ילדותית והן גורמות לסביבה לכעוס ולזלזל באדם שאינו מסוגל לשלוט בעצמו. במשפחה, ההתפרצויות גורמות למתחים קשים בין הילדים להורים (ועל אחת כמה וכמה כשגם להורים יש הפרעת קשב). החיים הזוגיים עלולים להפוך למסכת של ויכוחים ומריבות (שכיחות הגירושין במשפחות בהן לפחות אחד מבני הזוג הוא לקוי קשב, הוא פי 3 מן השכיחות באוכלוסיה הכללית). בבית הספר ההתפרצויות עלולות להביא לתיוג הילד כ''עושה צרות'' ולגרום להשעיה מהלימודים ועד כדי סילוק מבית הספר. בעולם העבודה הן עלולות לגרום לפיטורין ובצבא הן יכולות להכניס את החייל לקוי הקשב לכלא. התפרצויות כעס תכופות עלולות לגרום לדחייה ולבידוד חברתי בכל הגילאים.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות?

דבר ראשון והחשוב ביותר הוא להכיר את דפוסי ההתנהגות במצבים לא צפויים. צריך להבין שהתפרצות הכעס מבהילה לא רק את הסביבה, לא פחות מכך היא מבהילה את הילד או המבוגר לקוי הקשב. לבהלה מצטרפים גם חששות מ''הדברים הרעים'' שהוא עלול לעשות בזמן ההתפרצות. אדם לקוי קשב נושא תחושת אשמה כבדה על שהוא מתפרץ שוב ושוב, והאשמה הזאת עלולה להפוך לשנאה עצמית. 
כשמכירים את דפוסי ההתנהגות נבהלים פחות ואז קל יותר לשלוט ברגשות. הורים צריכים לשבת עם הילד ולהסביר לו ''כשקורה כך וכך, אתה נוהג להתפרץ, אבל אחרי כמה זמן זה עובר''. מבוגר לקוי קשב יכול לעשות זאת בעצמו או להיעזר במאמן אישי.

דבר שני הוא ללמוד לזהות את תחושת הלחץ לפני ההתפרצות וכיצד אפשר להרגיע אותה, למשל – לנשום כמה נשימות עמוקות ולהגיד לעצמך: ''ככה אני מגיב, עוד מעט אראה את הדברים אחרת, עוד מעט הכעס יעבור''.

דבר שלישי הוא לבנות מראש ''בנק פיתרונות'' – בכל פעם שמתכננים תוכנית, לתכנן גם אפשרות שהתוכנית לא תצא לפועל ומה אפשר לעשות במקרה כזה. לדוגמה: בחופשת חנוכה המשפחה מתכננת לבלות בלונה-פארק. במקביל צריך לתכנן מה יקרה אם ירד גשם: נלך לסרט, נאכל במסעדה, נלך לבקר אצל חברים... הילד צריך לדעת מראש שלכל תוכנית יש גם תוכנית חלופית.

להתמודד עם התפרצויות כעס

לך או לילדך יש הפרעת קשב? אני יכולה לעזור !

לפגישת היכרות, ללא תשלום וללא התחייבות,
התקשרו אליי עכשיו  050-8526433
או שלחו לי מייל  ariellacohen@gmail.com