הפרעות קשב, לקויות למידה ו... נגינה

במחקרים רבים נמצא כי לילדים שלמדו נגינה מגיל צעיר, ובעיקר לאלו שהתמידו לנגן לאורך זמן, יש יתרונות הִתפתחותיים חשובים, מעבר לכישורי הנגינה עצמם. ילדים אלו מראים יכולות טובות מן הממוצע במבחני אינטליגנציה, זיכרון והבנה רגשית. יכולות אלה נשמרות גם בהיותם מבוגרים ואפילו זקנים.
בנוסף, מתברר שיכולות אלה מִשתפרות במידה משמעותית אפילו אצל אנשים שמתחילים ללמוד נגינה בגיל מבוגר.

 

חוקרי מוח מצאו שנגינה משנה את המוח בכל גיל ובעיקר מגדילה את מספרם של הקשרים העצביים באזורים שאחראים על שמיעה, ראייה, שליטה בתנועה,  זיכרון, קשב וערנות.

פרופ' נינה קראוס מאוניברסיטת נורת'ו וסטרן, שערכה מחקר בתחום זה ב-2010, מְדמָה את הנגינה לחדר כושר: ''אימוני נגינה עושים למוח מה שחדר כושר עושה לכושר הגופני''.

איך זה קורה?

בנגינה בכלי מוסיקלי מכל סוג שהוא מעורבים גירויים וכישורים סֶנסו-מוטוריים רבים יותר מבכל פעילות אחרת. הדוגמאות הבאות מתייחסות לפסנתר, אך הן נכונות, בווריאציות שונות, לכל כלי נגינה:

  • חוש השמיעה – זיהוי צלילים בודדים, רצף של צלילים, מלודיה, קצב ודינאמיקה.
  • חוש הראייה – קריאת תווים, זיהוי תבניות, זיהוי הקלידים הנכונים.
  • תפיסה מרחבית - הקשר בין תו לבין מיקומו על החַמְשה, שיוך חד-חד-עֶרכי בין התווים לבין הקלידים שמתאימים להם.
  • חוש המישוש – המגע בקלידים, ויסות של עוצמת הלחיצה ומשך הלחיצה על קליד.
  • קואורדינציה מוטורית עדינה - תיאום עין-יד בין התווים לקלידים.
  • קואורדינציה שמיעתית-מוטורית – נגינה ב-4 ידיים, נגינת סולו בליווי כלי נגינה נוספים.

הכישורים הסֶנסו-מוטוריים הנ''ל משפיעים באופן ישיר על כישורים בתחומי חיים אחרים, כמו: כישורים קוגניטיביים, כישורי למידה, כישורים רגשיים וכישורי תקשורת בין-אישית.

''ילדים הלומדים לנגן מרוויחים פעמיים: פעם אחת בהנאה, בשמחה ובתחושת ההישג מנגינה בכלי האהוב עליהם, ופעם שנייה בהשפעה שיש לנגינה על המוח, למשל על מיומנויות למידה'' – כך כותב ד''ר שאול נבון במאמר מדצמבר 2011. זה נכון ביחס לכל ילד ועל אחת כמה וכמה אצל ילדים עם הפרעות קשב ולקויות למידה.

  • מיומנויות דיבור ושפה – פרופ' קראוס מצאה כי נגינה לאורך שנות הילדות משפרת באופן משמעותי את קליטת צלילי השפה והדיבור גם בסביבה רועשת (כמו כיתה) וכן משפרת מיומנויות של רכישת קריאה בגיל צעיר. במחקרים אחרים נמצא שאוצר המילים בשפת האם גדול יותר וכמו כן לימוד שפה זרה קל יותר.
  • אינטליגנציה מרחבית - היכולת לתפוס וליצור במוח תמונה מדויקת של העולם סביבנו, הן תמונה מציאותית והן תמונה דמיונית. מיומנות זו נחוצה למשימות רבות, הן אקדמיות – כמו גיאומטריה, אופטיקה וכו', והן מטלות יום-יומית – החזרת חפצים למקומם, אריזת מזוודה וכו'.
  • יכולת אנליטית – כדי לנגן קטע מוסיקלי בצורה נכונה, נדרש לשׂים לב להרבה פרטים קטנים, להבין ולשנן כל פרט בנפרד ואז לחבר מחדש את כל הפרטים לקטע המוסיקלי השלם.
  • זיכרון עבודה – נגינה, מעצם טבעה, מאמנת את זיכרון העבודה – אותו זיכרון לטווח קצרצר של כדקה אחת, שמאפשר לאדם המנגן לשים לב בכל רגע ורגע, מה ניגן זה עתה ומה עליו לנגן בשניות הקרובות. זיכרון עבודה קשור ישירות למבחני אינטליגנציה - ככול שזיכרון העבודה יותר טוב, ציון IQ יהיה יותר גבוה.
  • זיכרון לטווח ארוך – שימו לב למוסיקאים מקצועיים – הם מנגנים קטעים ארוכים מאד מן הזיכרון ופעמים רבות גם מנגנים כשעינייהם עצומות. ככל שמתאמנים בנגינה של קטע מוסיקלי, כך לומדים בעל-פה את המוסיקה (זיכרון שמיעתי), את התווים (זיכרון ויזואלי) ואת המיקום המדויק של הקלידים (זיכרון תנועתי). בנוסף, אימוני נגינה עשויים לדחות את אובדן הזיכרון בגיל מבוגר.
  • לנצח את הפחד – נגינה פומבית בגיל צעיר, אם כיחיד ואם בקבוצה, כמו למשל בקונצרט סוף שנה, היא התנסות שתעזור בעתיד להתמודד עם פחד קהל (לתת הרצאות, לנהל ישיבות) ועם נטילת סיכונים.
  • משמעת עצמית ועבודת צוות (כאשר הילד מצטרף ללהקה או לתזמורת) - כדי שהנגינה הקבוצתית תהיה טובה, כל אחד מחברי הקבוצה צריך לפתח משמעת עצמית (להתאמן בבית ולהגיע בזמן לכל החזרות) ולפעול בשיתוף פעולה (התנהלות יעילה של החזרות, שמירה על יחסים בין-אישיים תקינים).
  • הנאה והתרגעות – מוסיקה גורמת להנאה רב-חושית שמשפיעה באופן חיובי על מצבי רוח ועל רגשות.
  • מוטיבציה - היתרון הגדול של לימודי הנגינה הוא בכך שהילד מצליח ''לייצר'' מנגינה נעימה לאוזן בזמן קצר מאד. דבר זה בא לידי ביטוי בכמה מישורים:
    ~ הילד מקבל משוב חיובי מיידי, מה שמניע אותו להמשיך לתרגל ולנסות גם קטעי נגינה אחרים.
    ~ תִרגול משפר את איכות הנגינה מהר מאד, וכך הילד לומד לקשור בין סיבה לתוצאה.
    ~ הצלחה בנגינה היא חוויה חיובית מחזקת.
  • אמנות ההקשבה – בדרך כלל לימודי נגינה גורמים לילד להקשיב למוסיקה מגוונת יותר ובצורה רגישה ומקצועית יותר, אך גם אלו שאינם לומדים נגינה מרוויחים מהקשבה למוסיקה:
    ~ כדי לזהות קטעי מוסיקה ולהבחין בסגנונות מוסיקליים שונים, הילד צריך להשקיע תשומת לב מירבית וכך הוא מתרגל את כישורי הקשב המתמשך והמתחלף שלו.
    ~ תוך כדי הקשבה הילד לומד לזהות את האווירה הרגשית שקטע מוסיקלי מייצר – כך הוא מרחיב את רפרטואר הרגשות שלו וגם מחדד את יכולתו להבחין בנימת קול של אחר (אינטונציה).
  • תקשורת חברתית – מוסיקה היא שפה בלתי-מילולית אוניברסאלית ויכולה להקל על אינטראקציה חברתית – הקשבה למוסיקה בצוותא, למשל, היא חוויה חברתית חיובית.
  • יצירתיות – אחד הדברים שהילד לומד במהלך לימודי נגינה, הוא שמִמִספר קטן יחסית של רכיבים – תווים, מפתחות, סימני דינאמיקה וכד' – ניתן ליצור מספר אינסופי של יצירות מוסיקליות שונות. כך הילד מתחנך להיות יותר גמיש ופחות מקובע, למשל: לכל בעיה יש הרבה פתרונות אפשריים ולא רק פיתרון אחד.

כדי להגיע למקסימום היתרון שבנגינה, רצוי שהילד יתחיל בלימודי נגינה לפני גיל 7 ויתמיד בהם במשך 15 חודשים לפחות. 

לסיכום, ללימודי נגינה בגיל צעיר יש יתרונות עצומים ועל ההורים לעשות כל מאמץ לשלוח את ילדיהם ללמוד נגינה – הכלי המוסיקלי והמסגרת הלימודית (קבוצתי או פרטי) פחות חשובים.
אם ידם של ההורים אינה משגת, אפשר גם להסתפק בנער/ה שיודעים לנגן ומוכנים ללמד את הילד במחיר נמוך מאד. כלי נגינה משומש ניתן לקנות בזול או אפילו לקבל בחינם.

וגם אם הורייך לא שלחו אותך ללימודי נגינה בילדות, עדיין לא הכול אבוד! אפשר להתחיל ללמוד לנגן בכל גיל. גם אם לא תגיע להיות מוסיקאי דגול, הנגינה תאמן את ''שרירי'' המוח ותשמור על חיוניות מוחך גם בגיל מבוגר.

 

מקורות:

  • Music Training Helps Learning & Memory, William  Klemm, Psychology Today, July 2010
  • Playing a musical instrument makes you brainier, Richard Alleyne, The Telegraph, Oct 2009
  • כוחו של ניגון, ד''ר שאול נבון, הארץ, דצמבר 2011.

הנגינה משנה את המוח...