האם ירשת את הפרעת הקשב מילדך?

כותרת המאמר היא כמובן בדיחה, אך לעיתים קרובות זהו סדר השתלשלות העניינים. ההורים לוקחים את ילדם לאבחון ונאמר להם כי יש לו הפרעת קשב. לפתע, אצל הורה אחד (או אצל שניהם) כאילו נפתח חלון והכול מתבהר. אותה הרגשה שלוותה אותו כל חייו שהוא שונה מאחרים. כל אותם פרויקטים שהתחיל בהתלהבות ולאחר מכן זנח. כל אותם קשיים יומיומיים להתארגן ליציאה, להגיע בזמן, לשלם חשבונות, לנהל את חשבון הבנק, לקיים הבטחות, לכתוב דוחות...

ההכרה כי כל אלו נובעים מליקוי אורגני ולא מפגם באישיות או מחוסר מוטיבציה, לרוב משחררת את ההורה מתחושת אשמה וחוסר ערך שהצטברו אצלו לאורך השנים. בעקבות זאת הוא יכול להפסיק לכעוס על הילד לקוי הקשב ולגלות אמפתיה לקשיים שלו.

אבל יש גם הורים שהגילוי הזה רק מגביר אצלם את תחושת האשמה: ''ממני הוא ירש את זה! אני 'דפקתי' לו את החיים.'' בעקבות זאת, כל קושי של הילד מעורר אצל ההורה זיכרונות קשים על אותו הקושי שקרה לו בילדותו. הכאב התמידי הזה שמקורו בילד (שלא באשמתו), מרעיל את האווירה ופוגע קשות בהתפתחות קשר קרוב בין ההורה לילד.
במקרה זה, הדרך המומלצת ביותר היא טיפול פסיכולוגי רגשי, אשר יעזור להורה לעבד את רגשותיו, הן כלפי עצמו והן כלפי ילדו.

 

המקור לכותרת המאמר (בלבד): Chicago Tribune, January 26, 2014

אם לילדכם יש ADHD, יש סבירות 75% שירש זאת ממכם...

לך או לילדך יש הפרעת קשב? אני יכולה לעזור !

התקשרו אליי עכשיו 050-8526433 או  
שלחו לי מייל ariellacohen@gmail.com