ADHD ומערכת הקשב במוח

עברית שפה קשה ולעיתים מבלבלת. זה המקרה של המילה ''קשב'' – אין שום קשר בינה לבין פעולת הקשבה. פירוש יותר מוצלח למילה ATTENTION הוא ''תשומת לב'', אך בעברית השתרשה המילה ''קשב'' ואני אמשיך להשתמש בה.  

חִשבו על אדם שנוהג במכונית – הוא מקשיב לרדיו, שר בקול את השיר שמושמע באותו זמן, חושב על תוכניותיו לסוף השבוע, אולי גם אוכל כריך... לפתע הוא מבחין שאורות הבלימה של המכונית שלפניו נדלקו – באותה שנייה הוא מתחיל להזיע, הדופק שלו עולה, רגלו לוחצת על דוושת הבלמים... והוא מצליח לעצור את המכונית ממש ברגע האחרון...

איך הוא הצליח להיחלץ מתאונה? הרי הוא בכלל לא שם לב לדרך? כנראה ''משהו'' נשאר ערני כל הזמן ושם לב לכל מה שקורה, מבלי שהוא עצמו יהיה מודע לכך.
ה''משהו'' הזה הוא מערכת הקשב במוח שלו.

המון דברים מתרחשים סביבנו  ובתוכֵנו, והמוח שלנו מופצץ כל הזמן בגירויים שאנחנו בכלל לא מודעים אליהם – מראות, קולות, ריחות, רגשות... כך זה נמשך עד שגירוי מסויים מושך את תשומת הלב שלנו ואז אנחנו מכוונים את עצמנו כלפיו והופכים להיות מוּדעים אליו. זה אומר שהמוח שלנו צריך להיות כל הזמן בכוננות כדי לזהות את הגירויים החשובים ולהזעיק אותנו כשהוא מזהה גירוי בעל משמעות. 

מערכת הכוננות של המוח היא רשת העוֹררות – היכולת לשמור על ערנות קבועה ולהגביר אותה בבת אחת כאשר נקלט גירוי בעל משמעות. מיד לאחר מכן נכנסת לפעולה רשת ההכוונה המוטורית  – המוח מפנה את הגוף ואת איברי החישה כלפי הגירוי הספציפי, ועל-ידי כך הוא מגביר את דיוק ומהירות הקליטה של המידע שמגיע מהגירוי. רק לאחר שאנחנו ערניים ומכוונים, אנחנו נעשים מודעים לגירוי ויכולים לעבד אותו – ואת זה מבצעת מערכת הבקרה הניהולית/ביצועית. מערכת הבקרה מנתחת את המידע שמתקבל מהגירוי, משווה אותו למאגרי הזיכרון שלנו, מחליטה האם ואיך להגיב ובהתאם להחלטה, מפעילה את הגוף – באמצעות השרירים (אלו תנועות לבצע) ובאמצעות הבלוטות (אלו הורמונים להפריש).
שרשרת הפעולות הנ''ל נמשכת שבריר שנייה, ובכל אלפית השנייה מתרחשות מיליוני תגובות שרשרת כאלה.

שלוש הרשתות הקשביות פועלות במסלולים שונים במוח ובאמצעות מוליכים עצביים שונים (נוירוטרנסמיטרים):

  • רשת העוררות מקורה בגזע המוח והיא מודיעה לחלקים הפנימיים של קליפת המוח (רכס החגורה) על הגירוי הספציפי. המוליך העצבי שמפעיל את רשת העוררות הוא נוראֶפּינֶפּרין.
  • רשת ההכוונה אוספת את המידע החושי ומעבירה אותו לרמה (תלאמוס) ומשם לקליפות המוח החושיות והמוטוריות. המוליך העצבי שמפעיל את רשת ההכוונה הוא אצֵטילכּולין.
  • רשת הבקרה כוללת את את האונה הקדם-מצחית (תפקודים גבוהים: הבנה, שיפוט, תכנון) ואת מרכזי ההנאה והתגמול במערכת הלימבית (גרעיני הבסיס) והיא פועלת באמצעות המוליך העצבי דופאמין.

למתעניינים, בצד שמאל מופיעות תמונות שמציגות את המסלולים המוחיים  של רשתות מערכת הקשב. 

מה קורה במוח ADHD ?

הליקוי הנוירולוגי הבסיסי הוא פחות מדי דופאמין ונוראפינפרין בקשרים שבין תאי העצב (סינפּסות). המשמעות היא שאצל אדם עם הפרעת קשב, רשת העוררות ורשת הבקרה אינן עובדות בצורה יעילה.

כאשר רשת העוררות לא עובדת כמו שצריך, המוח לא מצליח להבחין איזה גירוי חשוב יותר ואיזה פחות – כולם חשובים באותה מידה (כאן המקור לקשיים בקשב סלקטיבי). כתוצאה מכך, רשת ההכוונה המוטורית, שעובדת בצורה תקינה, צריכה להפנות את הגוף והחושים להרבה גירויים בבת אחת.

וכשמגיע כל כך הרבה מידע (מהרבה גירויים) לקליפת המוח הקדם-מצחית, שגם ככה לא עובדת כל כך טוב (בגלל פחות מדי דופאמין) – מערכת הבקרה לא תמיד עומדת בקצב ולעיתים קרובות אינה נותנת לגוף את ההוראות המתאימות - כאן המקור לקשיים בקשב מתמשך (תשומת לב לדבר אחד לאורך זמן), בקשב מתחלף (העברת תשומת הלב מגירוי אחד לגירוי אחר) ובקשב מפוצל (תשומת לב לכמה גירויים בו-זמנית). מאותה סיבה, מערכת הבקרה המשובשת גם אינה מצליחה לרסן את התגובות המוטוריות של מערכת ההכוונה – ומכאן נובעת ההיפראקטיביות והאימפולסיביות.

עוד אציין כי תופעת מיקוד-יתר, שגם היא מופיע לעיתים קרובות אצל אנשים עם הפרעת קשב, מקורה גם כן במערכת בקרה משובשת - האדם לקוי הקשב, גם אם הוא רוצה, אינו מסוגל להפסיק את מה שהוא עושה ולעבור למשימה אחרת, חשובה יותר. זאת צורה קיצונית של התמדה והיא פוגעת ביכולתו של האדם להשיג את מטרותיו. 

לסיכום, ראינו שהפרעת קשב אינה מושג חד וחלק. הליקוי הפיזיולוגי יכול להופיע באזורים שונים ובעוצמות שונות ואצל כל אדם לקוי קשב יבוא לידי ביטוי בצורה אחרת.

 

לך או לילדך יש הפרעת קשב?

לפגישת היכרות, ללא תשלום וללא התחייבות,
התקשרו אליי 050-8526433 או  
שלחו לי מייל ariellacohen@gmail.com

רשת העוררות - נוראפינפרין

רשת ההכוונה - אצטילכולין

רשת הבקרה - דופאמין