ADHD ומוטיבציה

כשאנו מדברים על אדם בעל מוטיבציה, אנו מתכוונים למוטיבציה העצמית שלו – היכולת לגרום לעצמו להתנהג באופן שיקדם אותו לעבר מטרתו, גם אם אין להתנהגות הזאת תגמול מיידי.

ברצוני להדגיש כי המונח ''מטרה'', משמעותו קבלת תגמול עתידי, להבדיל מתגמול מיידי; ובמילים אחרות – מוטיבציה עצמית מותנית ביכולת לדחות סיפוקים מיידיים.

איך נוצרת מוטיבציה עצמית?

הרשתות העצביות שמחברות בין האונה המוחית הקדם-מצחית (בור הפיקוד של כל המוח) לבין המערכת הלימבית (מרכז הרגשות וההנאה) – זהו המקום שבו מתחברים ההיגיון והחלומות, והשילוב ביניהם הוא שיוצר את המוטיבציה העצמית. האדם חושב על מטרתו, ועצם המחשבה עליה יוצרת אצלו מוטיבציה. הרצון להשיג את המטרה משמש כ''דלק'' שמניע אותו להמשיך ולקיים את ההתנהגות הנדרשת, עד להשגת המטרה.

ליכולת הזאת ''לתדלק'' נוהגים לקרוא: כוח רצון, התמקדות, התמדה, מִשמעת עצמית, דבֵקות, נחישות,... בדיוק כל התכונות שחסרות לאנשים עם הפרעת קשב.
לאנשים עם ADHD יש מטרות, חלומות, רעיונות... אך לרוע המזל, את רובם הם לא יצליחו להשיג – לא מפני שהרעיונות לא היו טובים, ולא מפני שאינם יודעים איך לפעול להשגתם, אלא בגלל שהלקות הנוירולוגית גורמת לכך שהרשתות העצביות אינן עובדות כראוי, ולכן הם אינם יכולים ''לתדלק'' את המוטיבציה שלהם מבפנים. זאת הסיבה שאנשים עם ADHD מתקשים להתמיד בהתנהגות מכוונת מטרה, ונופלים שוב ושוב ב''פח של ההווה''.

אז מה עושים?

במקום המוטיבציה הפנימית שחסרה לאנשים עם הפרעת קשב, מספקים להם מוטיבציה חיצונית. הכוונה היא לתת תגמול על כל דבר חיובי שהצליחו לעשות, וגם על כל דבר שלילי שהצליחו לא לעשות. יתֵרה מכך, רצוי לחלק משימה גדולה או ממושכת לרצף של משימות קטנות, ולתגמל אותם על השלמת כל אחת מהמשימות הקטנות.

התגמול אינו חייב להיות מוחשי, כמו קניית מתנה או יציאה לקולנוע או ביקור במסעדה; הוא יכול להיות גם מופשט, כמו מילות עידוד, פירגון ושבחים, בעיקר כשהדברים נאמרים מיד לאחר המעשה והינם ספציפיים והגיוניים. יש להימנע ממתן שבחים כלליים או מוגזמים, אלו מערערים את אמיתות השבח והוא מפסיק להיות אפקטיבי.

לילדים גדולים ולבני נוער אפשר לתת גם תגמול דחוי, כלומר – צבירת זכויות לצורך קבלת תגמול גדול יותר. הכוונה היא לרישום כל הצלחה בפנקס או בטבלה, וכאשר צוברים מספר מוסכם מראש של רישומים, מקבלים תגמול גדול, שגם עליו מסכימים מראש.

יהיו כאלו שיראו במתן תגמולים חיצוניים, כפי שתיארתי למעלה, מעֵין ''פרס על עצלנות''; אבל להמשיך ולהאשים אנשים עם הפרעת קשב בעצלנות ובחוסר מוטיבציה, זה בוודאי לא הפיתרון. גם הגישה שאם הם ייכשלו, הם ילמדו לקח וישנו את התנהגותם, היא גישה שאינה עובדת – כישלנות נוספים רק יערערו את הביטחון העצמי שלהם.

מה שאנשים עם ADHD זקוקים לו הם הצלחות ועוד הצלחות, ולשם כך הם נזקקים לתגמולים חיצוניים - ''כמו שנכה נזקק לקביים'' בשפתו העשירה של דר' בארקלי. בעזרת התגמולים החיצוניים אנשים עם ADHD יכולים להשלים משימות ולהשיג תוצאות יותר טובות, ובעקבות זאת, לחזק את תחושת המסוגלות ואת הדימוי העצמי שלהם.

מקורות:

Dr Russell Barkley / CADDAC Lecture, 2010

Dr Russell Barkley / The Important Role of Executive Functioning and Self-Regulation in ADHD, 2012

גם זו דרך לעורר מוטיבציה...

לך או לילדך יש הפרעת קשב? אימון ייחודי לאנשים עם הפרעת קשב יכול לעזור

לשיחת ייעוץ התקשרו אליי 050-8526433 או
שלחו לי מייל ariellacohen@gmail.com