לקויות למידה - תמונה כללית

מאמר זה מציג תמונה כללית על לקויות למידה, על הקשר בינן לבין הפרעת קשב וריכוז ועל ההשפעה שלהן על הילד לקוי הלמידה.
בהמשך אפרסם מאמרים נוספים בהם יושם דגש על הלקויות הספציפיות עצמן, כיצד הן באות לידי ביטוי בגילאים שונים ועל דרכי הטיפול וההתמודדות.

לקויות למידה הן קשיים במיומנויות למידה בסיסיות, שגורמים לפער בין היכולת השכלית לבין רמת ההישגים בפועל. מדובר בהפרעה רחבה אשר כוללת אוסף הטרוגני של קשיים בתחומי קריאה, כתיבה, חשבון, עיבוד מידע שמיעתי וחזותי וזיכרון לטווח-קצר ולטווח-ארוך. לפיכך, אנשים לקויי למידה יכולים להיות שונים מאד זה מזה – אצל כל אחד הקשיים הספציפיים שלו באים לידי ביטוי בצורה, במינון ובעוצמה אחרת.

הפרעת לקויות למידה נפוצה יותר מאשר הפרעת קשב וריכוז – 12-15% מכלל האוכלוסייה הם לקויי למידה. מצד שני, ל-50-70% מהאנשים עם הפרעות קשב וריכוז, יש גם לקות למידה כלשהי.
המשמעות היא שבכיתה רגילה של 35 תלמידים, יימצאו בממוצע 6 תלמידים עם לקויות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז.

הפרעת לקויות למידה וגם הפרעת קשב וריכוז, הינן הפרעות נוירו-התפתחותיות, כלומר – הן נגרמות ע''י ליקויים נוירולוגיים במוח והביטוי שלהן משתנה עם הגיל.
הליקויים הנוירולוגיים שגורמים ללקויות למידה הם שונים מאלו שגורמים להפרעת קשב וריכוז, אולם בשני המקרים התוצאה היא דומה – אדם לקוי למידה סובל מקשיים התנהגותיים, רגשיים וחברתיים דומים מאד לאלו של אדם עם הפרעת קשב.

המקרים הקשים ביותר הם אלו שבהם מופיעה גם הפרעת קשב וריכוז וגם הפרעת לקויות למידה, אשר מעצימות זו את זו וגורמות לפגיעה חמורה בתפקוד ובהישגים.

חשוב ביותר לזכור כי לקויות למידה באות לידי ביטוי בכל תחומי החיים ולא רק בסביבה אקדמית, כמו בית ספר, מכללה, קורס צבאי וכדומה. למידה קיימת בכל מגע עם סיטואציה חדשה - לנהוג למקום שבו לא היית אף פעם, לפגוש מישהו שאתה לא מכיר, לשיר שיר בפעם הראשונה, לבשל לפי מתכון חדש – בכל המצבים האלו מתקיים תהליך של למידה, והתהליך הזה עלול להיפגע בהתאם ללקות הלמידה הספציפית.

לקויות למידה נחלקות ללקויות למידה מילוליות ולקויות למידה בלתי-מילוליות.

לקויות למידה מילוליות הן הנפוצות ביותר וקיימות אצל כ-90% מאוכלוסיית לקויי למידה. הלקויות המילוליות המוכרות ביותר הן דיסלקציה (קושי בקריאה), דיסגרפיה (קושי בכתיבה) ודיסקלקוליה (קושי בחשבון). לרוב, לקויות אלה מתגלות כבר בכיתות הנמוכות, מאחר שהן פוגעות מאד ברכישת מיומנויות בסיסיות של קריאה, כתיבה וחשבון.
יחד עם זאת, יש לציין כי ילדים אינטליגנטיים עם זיכרון טוב במיוחד, מצליחים לעיתים להסתיר את הקשיים שלהם עד לסיום בית ספר יסודי (ואף תחילת חטיבת הביניים), כאשר כמות החומר הנלמד גדֵלה וגם הדרישות הלימודיות עולות.

לקויות למידה בלתי-מילוליות הן נדירות יותר וקיימות אצל כ-10% מאוכלוסיית לקויי למידה. הלקויות הבלתי-מילוליות כוללות:

  • קשיים בארגון חזותי-מרחבי, שבאים לידי ביטוי בקושי בתפיסת כיוונים (ימין-שמאל), קושי בהתמצאות במרחב (דיסאוריינטציה) וקושי בתפיסת ייצוגים חזותיים, כמו גרפים או תרשימי זרימה.
    אלו הילדים שמאחרים ברכישת הקריאה בשעון אנלוגי, מתקשים לקרוא שפת גוף, מתרכזים בפרטים אך מתקשים לראות את התמונה הכוללת וכדומה.
  • קשיים בארגון מוטורי, שבאים לידי ביטוי בקשיי שיווי משקל ובקשיי קואורדינציה, הן עדינה והן גסה, ובעיקר בקשיים גרפו-מוטוריים.
    אלו הילדים שהם קצת מסורבלים, מרבים ליפול ולהפיל חפצים, מאחרים ללמוד שריכת שרוכים, שימוש בסכין ומזלג, נסיעה על אופניים וכדומה.
  • דיסגרפיה, קושי בכתיבה שנובע ישירות מן הקשיים שצוינו קודם: קשיים בארגון מוטורי (אחיזת העיפרון, לחץ על הדף) וקשיים בארגון חזותי-מרחבי (רווחים בין מילים ובין שורות, התארגנות על הדף). הילד הכותב נדרש להשקיע אנרגיה רבה בעצם הפקת הכתב ואז נשארת לו אנרגיה מועטה בלבד עבור התוכן הכתוב. במקביל, הכתיב והתחביר בדרך כלל אינם נפגעים (איות, פיסוק, מבנה משפט).
    חשוב להבחין בין דיסגרפיה בלתי-מילולית כפי שתוארה כאן, לבין דיסגרפיה מילולית שמתאפיינת בהרבה שגיאות כתיב ותחביר (כתוצאה מקשיים בקריאה), בעוד שהכתב עצמו יכול להיות תקין לגמרי.

לקויות למידה בלתי-מילוליות אינן פוגעות ביכולת ההתבטאות בעל-פה או ברכישת הקריאה והכתיבה (בכיתות הנמוכות אין חשיבות גדולה לתוכן ולהתארגנות על הדף). ילד צעיר שקורא, כותב ומתבטא יפה, אינו נחשב לקוי למידה; ולכן, לקויות למידה בלתי-מילוליות מתגלות לרוב רק בסוף חטיבת הביניים, כיתות ח-ט, כשרואים קושי גדול במטלות כתובות, בגיאומטריה, בפיסיקה וכו'.

שני הסוגים של לקויות למידה גורמים לקשיים חברתיים ניכרים. אצל לקויי למידה מילוליים הקושי החברתי הוא לרוב כתוצאה מתגובות שליליות של החברים להישגים הלימודיים הנמוכים. סוג זה של קשיים חברתיים ניתן לטיפול ביעילות רבה.
לא כך הדבר אצל לקויי למידה בלתי-מילוליים
אצלם הקושי החברתי הוא בחלקו הגדול מוּלד הם מתקשים להבין את המפה החברתית ואת הרמזים החברתיים כמו שפת גוף, אינטונציה והבעות פנים ובנוסף, יש גם יחס שלילי של החברים בעיקר לקשיים המוטוריים (למשל, הסרבול גורם לכך שהם אינם מצטיינים בספורט).

ובסופו של דבר - ההישגים הלימודיים הנמוכים, התגובות השליליות של הסביבה והקשיים התפקודיים והחברתיים - כל אלו גורמים לכדור שלג מתגלגל – הילד לקוי הלמידה מרגיש שהוא מאכזב את עצמו ואת האחרים בסביבתו, הוא כועס על עצמו ועל האחרים, הוא מפתח חוסר ביטחון ודימוי עצמי נמוך; ולבסוף - הוא לומד להנמיך ציפיות מעצמו ומתרגל להרים ידיים ולוותר מראש - ולעיתים קרובות גם להתרחק מקבוצת הגיל הטבעית, לפעמים עד כדי בידוד חברתי.

כל הנאמר לעיל מסוכם באופן תמציתי בטבלה הבאה:

מקורות:

דר' דבורה שני / סוגים עיקריים של הפרעת לקות למידה
רעיה ורטמן-אלעד / מומחית בכירה בפסיכולוגיה שיקומית

לקויות למידה