כיצד מאבחנים הפרעת קשב

במאמר זה מוצג התהליך האבחוני במלואו וכסדרו. יש לציין כי לפעמים סדר השלבים יכול להשתנות, אך לא ניתן לוותר על שום שלב.
מודגש כי התהליך הינו זהה לילדים ולבוגרים.

הפרעת קשב הינה אבחנה רפואית ומשמעותה היא שמערכת העצבים המרכזית פועלת בצורה קצת שונה מן הנורמה. אי לכך, רק רופא רשאי לקבוע אבחנה כזאת: 
  - פסיכיאטר (ילדים או מבוגרים)
  - נוירולוג (ילדים או מבוגרים)
  - רופא ילדים שעבר התמחות בתחום הפרעת קשב
כפי שנראה בהמשך, יש עדיפות לאבחון על-ידי פסיכיאטר.

חשוב להדגיש כי אבחון הפרעת קשב הוא קליני, כלומר מתבסס על התסמינים כפי שעולים בשיחה עם המטופל ובתצפית על התנהגותו. עד היום לא קיימת בדיקה אבחנתית חד-משמעית, כמו בדיקת דם או צילום רנטגן.

המבחנים הממוחשבים המוכרים בציבור, כמו: TOVA,  BRC,  MOXO,  CPT בשום אופן אינם מאבחנים – הם יכולים רק לתמוך באבחון הקליני. הרופא המאבחן יכול להסתייע במבחן ממוחשב, אך בהחלט אינו חייב לעשות כן, בעיקר כשמדובר באבחון בוגרים.

יש להבהיר כי גם בדיקות דימות מוחי, הן מבני והן תפקודי, כמו:  CAT, PET, fMRI - אינן מספיק ספציפיות לצורך אבחון הפרעת קשב וגם הן יכולות לשמש רק  לצורך אישור האבחון הקליני. כך גם בדיקת NEBA שאושרה ביולי 2013 על-ידי FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי), נועדה לאשר את האבחון הקליני הראשוני. למעשה מדובר בבדיקת EEG שמודדת את גלי המוח ומשווה אותם לנורמות.

תהליך האבחון כולל את השלבים הבאים:

  א. שלילת מצבים רפואיים

  ב. איסוף מידע קליני

  ג. הערכות נוספות לפי הצורך

  ד. אבחנה מבדלת להפרעות פסיכיאטריות אחרות

  ה. אבחנה לפי קריטריונים של DSM5

שלב א' – שלילת מצבים רפואיים

ישנן הפרעות ומחלות שגורמות לתסמינים דומים לתסמיני הפרעת קשב - חוסר ריכוז, נטייה לחולמנות, פעלתנות-יתר, קשיי זיכרון וכדומה. הרופא המאבחן יפנה את המטופל לבדיקות שונות על מנת לוודא שאינו  סובל מהן. לדוגמה:

  • ליקויי שמיעה – באוזן אחת או בשתיהן.
  • ליקויי ראייה – כמו קוצר/רוחק ראייה, פזילה, מיקוד ראייה.
  • ליקויים בעיבוד החושי – לרוב מדובר ברגישות-יתר, אם כי יש גם מקרים של תת-רגישות. הרגישות יכולה להיות בחוש ספציפי או במספר חושים, למשל: רגישות-יתר לרעש חזק, לאורות מהבהבים, לגירויים חזותיים שמתחלפים במהירות, לריחות מסוימים, למגע של בגדים שעשויים מבדים שונים ועוד.
  • הפרעות שינה – חסך שינה או שינה לא איכותית, כמו: תסמונת הרגל חסרת המנוחה.
  • ליקויים בתפקוד בלוטת התריס – תת-פעילות או פעילות-יתר.
  • אפילפסיה – אצל הרבה ילדים ההתקפים הם תכופים וקצרצרים - לפעמים רגע של מבט זגוגי.
  • הפרעות נוירולוגיות – כמו נרקולפסיה, גידול במוח.

שלב ב' - איסוף מידע קליני

  • תשאול רפואי מקיף – הרופא יברר את כל ההיסטוריה הרפואית, ההתנהגותית והתפקודית של המטופל, החל מגיל צעיר. התשאול צריך להתייחס גם להיסטוריה של בני משפחה קרובים – גם היסטוריה רפואית (לחץ דם, מחלות לב וכו') וגם הפרעות פסיכיאטריות. בנוסף, הרופא יתרשם מסגנון דיבורו ומדרך התנהגותו של המטופל תוך כדי התשאול.
    אצל ילדים – התשאול יכלול בעיקר שיחה עם ההורים ותצפית על התנהגות הילד במרפאה וכן שיחה עם הילד בהתאם לגילו.
  • שאלונים – השאלון המוכר והנפוץ בארץ הוא שאלון קונֵרס. הוא משמש בעיקר לאיסוף מידע על ילדים צעירים, מן ההורים ומן המורים. לפעמים השאלון ניתן גם להורי בוגרים צעירים (למשל חיילים וסטודנטים) שמגיעים לאבחון רק בשלב זה.

שלב ג' - הערכות נוספות לפי הצורך

על-פי התרשמותו, הרופא המאבחן יפנה את המטופל להערכות נוספות, כמו:

  • הערכה פסיכולוגית – לבירור בעיות רגשיות, טראומות וכו'.
  • הערכה נוירו-פסיכולוגית או פסיכו-דידקטית – לשלילת פיגור שכלי ואבחון לקויות למידה.
  • הערכה של קלינאות תקשורת – לבירור בעיות שפתיות ותקשורתיות.
  • הערכה של ריפוי בעיסוק – לבירור קשיים במוטוריקה הגסה והעדינה.
  • הערכה פסיכיאטרית – נדרשת במידה שהרופא המאבחן הוא נוירולוג.

שלב ד' - אבחנה מבדלת להפרעות פסיכיאטריות אחרות

הפרעת קשב וריכוז בדרך-כלל אינה מגיעה לבדה - מחקרים סטטיסטיים שנערכו בארה''ב מראים כי לכ-67% מאנשים המאובחנים עם הפרעת קשב יש לפחות הפרעה פסיכיאטרית אחת נוספת – ל-33% יש הפרעה אחת נוספת, ל-16% יש שתי הפרעות נוספות ול-18% יש שלוש הפרעות נוספות ויותר.

להפרעות פסיכיאטריות רבות יש תסמינים דומים לתסמיני הפרעת הקשב ולכן נדרשת אבחנה מבדלת - האם מקור התסמינים הוא הפרעת קשב או הפרעה פסיכיאטרית אחרת או גם וגם.

ההפרעות הנפוצות ביותר שנלוות להפרעת קשב הן:
הפרעה מרדנית-מתנגדת ODD, הפרעת התנהגות CD (שקרים, אלימות, גניבות, התעללות בבעלי חיים, התנהגות אנטי סוציאלית), חרדות, דיכאון, תסמונת טורט, הפרעה טורדנית-כפייתית OCD, הפרעה דו-קוטבית ועוד. 

כאן רואים בבירור את עדיפות האבחון על-ידי פסיכיאטר:

  1. רק פסיכיאטר יכול לעשות אבחנה מבדלת בין הפרעת קשב להפרעות פסיכיאטריות אחרות.
  2. רק פסיכיאטר יכול לאבחן הפרעות פסיכיאטריות אחרות ולטפל בהן (תרופות פסיכיאטריות).

שלב ה' – אבחון לפי קריטריונים של DSM5

בישראל נהוג לאבחן על פי הקריטריונים בספר האבחנות האמריקאי DSM  Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, שמהדורתו החמישית פורסמה בחודש מאי 2013. בהמשך יופיעו בסוגריים ההבדלים העיקריים בין המהדורה החמישית למהדורה הקודמת.

יש לציין כי באירופה מקובל לאבחן לפי ספר האבחנות של ארגון הבריאות העולמי ICD - International Classification of Diseases.

ב-DSM5 (כמו במהדורה הקודמת) מופיעות שתי רשימות של תסמינים – 9 תסמינים של חוסר קשב ו-9 תסמינים של היפראקטיביות ואימפולסיביות וכן רשימת תנאים חיוניים לקביעת האבחנה.

קריטריון 1 - לפחות 6 מתוך 9 תסמינים של חוסר קשב   (5 תסמינים לגילאי 17 ומעלה), או

קריטריון 2 - לפחות 6 מתוך 9 תסמינים של היפראקטיביות-אימפולסיביות (5 קריטריונים לגילאי 17 ומעלה)

רשימת התנאים החיוניים:

  1. התסמינים אינם תואמים לרמה ההתפתחותית.
  2. כמה מהתסמינים הופיעו לפני גיל 12 (בעבר לפני גיל 7).
  3. התסמינים נמשכים לפחות חצי שנה.
  4. כמה מהתסמינים מופיעים לפחות בשתי מסגרות שונות.
  5. התסמינים גורמים באופן ברור להנמכה בתפקוד החברתי, האקדמי או התעסוקתי.
  6. לא ניתן להסביר את התסמינים על-ידי הפרעה פסיכיאטרית אחרת.

קביעת האבחנה  נעשית על בסיס שלושה טיפוסים של הפרעת קשב :

  • טיפוס חוסר קשב – עומד בכל התנאים ובקריטריון 1 בלבד. השכיחות של טיפוס זה היא 20-25% מכלל המאובחנים עם הפרעת קשב.
  • טיפוס אימפולסיבי-היפראקטיבי – עומד בכל התנאים ובקריטריון 2 בלבד – זהו טיפוס נדיר למדי ושכיחותו כ-5% מכלל המאובחנים.
  • טיפוס משולב – עומד בכל התנאים ובשני הקריטריונים 1+2 . זהו הטיפוס הנפוץ ביותר ושכיחותו  70-75% מכלל המאובחנים.

לסיכום, למרות הטיעונים בתקשורת כי ''ידי הרופאים קלות על ההדק'', ראינו כי אבחנה של הפרעת קשב אינה ניתנת כלאחר יד, אלא רק לאחר מערכת מורכבת של בירורים רפואיים ועמידה בקריטריונים מוגדרים.  יחד עם זאת, יש לזכור כי האבחנה לכשעצמה אינה המטרה, אלא אבן הפינה להתנעת התהליך הטיפולי.

לקריאה נוספת:

הרופא המאבחן - נוירולוג או פסיכיאטר?

את/ה או ילדך אובחנתם עם הפרעת קשב? אני יכולה לעזור !

לפגישת היכרות, ללא תשלום וללא התחייבות,
התקשרו אליי עכשיו - 050-85264